These crazed motorcades with sirens and lights has to stop ASAP! Why the hell does he need a motorcade? Why?
Why is he in a rush? I'm curious what was he so busy with 20 minutes before he left that they are rushing recklessly ?
Am I the only crazy one?
I see the motorcade of the Prime Minister Netanyahu all the time. He used to have three cars, lately I saw they added an ambulance!
And Netanyahu really needs a motorcade for safety reasons!
But why the "H" does this Rebbe who 99.9999999999% of people never even heard of, need a motorcade?
Anyway it got it got into a minor accident, and it was only the Rebbe's car that was hit! Go figure!
השיירה של האדמו"ר דהרה כמו מטורפים
11 comments:
Makes the bochrim feel important. Every child loves flashing lights and sirens. The Rebbe must also appreciate it.
Rebbes like to think they're kings.
Have you ever heard of term "Gadolatry"?
These skeverer chasidim are so indoctrinated from birth that the Ayatolla Twersky is one level above the Ribbono Shel Olam.
Why is this different than avoda zara? He is a human being like any other human being; puts his pants on one leg at a time, just like everyone else. Why the motorcade? So all these sheep can show off their massive SUVs with all the sirens and flashing lights.
פעם אחת נפגשו ר' שמואל ור' ישראל בפטרבורג, באספת רבנים, והתאכסנו
שניהם באכסניה אחת. ר' שמואל עם מלויו, נטלו לעצמם אולם גדול, ר' ישראל
עם טליתו ותפילין - דר בתא קטן. אצל הר"ש, כמובן מאליו, לא ננעלה הדלת
כל היום כלו. זה בא ליטל עצה, זו להתברך בברכה, וההוא לראות את הרבי, ליתן לו שלום עליכם", ולברך ברוך שחלק". בין מנחה למעריב היו אומרים חסידות", שרים את נגונו של הרב", מתפללים אחרי זה
ברוב התלהבות, ולאחר עלינו" יוצאים ברקידה, יד על שכם, בקיצור
היה ליהודים..." והיכן ? -
הר"ש נהנה הנאה מרובה מן הקדוש השם" הגדול. אטו מלתא זוטרתא
הרי כאן להט של יהדות, חיה ומחיה !
היא ?-
-
ופעם אחת, בתוך ההמולה, כשהאולם" היה מלא וממולא בחסידים, התגנב הר"ש פתאום החוצה יחידי, נכנס חרש חרש לחדרו של ר' ישראל ..
יחידי יושב לו ר' ישראל, כפוף הוא על־
- אף יהודי אחד לא נמצא שם!
גבי השלחן, ולומד מוסר...
-
רגשות רחמים תקפו את ר' שמואל, אבל יחד עמם - גם כעס רב.
כמשתומם נשאר עומד על עמדו, ליד הדלת אשר פתחה זה עתה ; אך ר' ישראל הרים את ראשו במהרה, וישאלהו לבקשתו.
- לא את מר אני מבקש !
-
-
-
קרא הר"ש - אלא את ז'מוט שלו, ואת ליטא
באיזה עולמות מצויים
שלו! אם מר יושב יחידי, אם אצל מר אין הם מצויים
הם ?"
מה שהשיב על זה ר' ישראל - אין אנו יודעים. חסידים אינם מספרים יותר.
ואשר לבעלי המוסר - הרי בכלל אינם יודעים שום מעשיות ...
חסרון מתנגדי זה, אשר נגע כל כך ללבו של ר' שמואל, היה נודע מקדמתי
דנא לגדולי ליטא, ואפילו לאחד מאלה אשר חיו ופעלו בעצם תקופת המחלוקת
הגדולה שבין וילנא וליאדי לר' מנשה אליר, זה המאמין השכלתני הגדול,
אשר ספר מתנגדי גאוני על דרכי היהדות, כדוגמת חבורו הקטן אלפי מנשה",
אין למצא במלא עולם.
מספרים משמו של ר' מנשה אליר, שהיה אומר: גם החסיד, גם המתנגד
חייבי מלקות הם. האחד, על שהוא סובר: ספר למה לי ? הרי יש לי רבי !
השני, על שהוא סובר: רבי למה לי ? - הרי יש לי ספר !"
רעיון זה בנוסח אחר, מוסרים בז'מוט משמו של ר' ישראל: חסידים סוברים
כי יש להם רבי, מתנגדים סוברים כי אינם צריכים לרבי, - ואלו ואלו שרויים
בטעות"...
-
-
כי לנסע אל הרבי, להתפעל ממנו, לספר מעשיות אודותיו, לחזר על מימרות
משמו, ללמד ממנו מנהגי צדקות, ולעשות ככל אשר יצוה לזאת בלבד לא יקרא.
כי יש לאדם רבי, לפי השקפתם של גדולי ליטא. לדידם, יקרא רבי", רק זה
אשר אצלו לומדים תורה ומעשים, אשר באים אליו עם הספר ביד, והוא מורה
כיצד ללמד בו. סינטיזה זו של רבי וספר . זה הוא העיקר החסר בעולם, הן
אצל החסידים והן אצל העולמישע". ובשעה שישב ר' ישראל לבדו בחדרו הקטן
ליד ספר המוסר אשר לו, לא קנא הרבה ברבוי המבקרים אשר באולמו של הר"ש
כיון שחסר הספר ...
חסידים מספרים: ר' שמואל ליובאוויצ'ר ור' ישראל סלנטר, נזדמנו פעם
בימות הקיץ, למקום מרפא במעיני הישועה" שבאשכנז. בכל יום ויום היו צריכים
להמצא על-יד המעין, לשתות מים חיים". ר' שמואל עם מלויו היו נוסעים תמיד
במרכבה - מן האכסניה אל המעין. ר' ישראל היה הולך ברגל. לקהל החסידים
נודע, כי מקורביו של ר' ישראל מבקרים" את מרכבתו של ר' שמואל. - על שום
משערים שר' ישראל סובר: יש לחוש לשעטנז במושב המרכבה. נמצא
איזה חסיד עז נפש, והוא מגלה את ההשערה לרבי עצמו. אבל הרבי עונה כשהוא
משתומם: מאי כולי האי ? השבות יעקב" הרי מתיר !"...
-
למחרת - מוסיפים חסידים ומספרים - מזדמן הדבר, שבשעה שר' שמואל
נוסע במרכבתו, רואה הוא מרחוק, על פני הדרך, היאך ר' ישראל הולך ברגל.
מצוה הוא על הרכב לעצר, והוא מזמין את ר' ישראל לעלות אל המרכבה.
יעלה נא מר" הוא אומר לך כי טוב מאשר ללכת ברגל – לרכב על השבות יעקב"
אם עלה ר' ישראל או שלא עלה - אין המעשיה מספרת. אך במקום זה
מספרת היא משהו אחר: שם, ליד המעין, היו מכרחים לשתות בלא כובע. שאל
ר' שמואל את ר' ישראל: כיצד נוהג מר בענין גלוי הראש" ?"
-
ענה ר' ישראל : באמת קשה"
-
מה פרוש קשה" ?" אומר ר' שמואל יש למצא עצה !
למעין, הריני חובש פאה נכרית לראשי !"...
-
-
לפני נסער - עד כאן.
אם חלקה הראשון של המעשיה בא ללמדנו, כי בליובאוויץ' לא חסרה לומדות"
כאדם האומר: כבר הקדימו לברר את הענין היטב והכריעו כשבות יעקב"
המתיר ! - הנה חלקה השני בא ללמדנו, כי זהירות עד הקצה האחרון, ועצות
נסתרות היאך להזהר מחטא אחת מתרומות מדותיהם של תלמידי ר' ישראל,
- גם אלה לא חסרו בליובאוויץ'.
אלא שמעניין הדבר, שלמספרי המעשה לא עלה על הדעת כלל שהבקורת"
של מקורבי ר' ישראל על מרכבת הרבי, אולי אין ענינה כלל בחשש שעטנז, אלא
בחשש גאוה... אין כל ספק בדבר, כי מקורביו של ר' ישראל, חניכי המוסר
הענותני, אשר עיקר מגמתם היה בחנוך העצמי, בהכרת נטיות לבם ובשמירתם
לבל יטו לצדי דרכים, הרי אין כל ספק, כפי הנראה לי, שבעיני יהודים כאלה.
לא יכלה למצא חן רחבות והתבלטות כזו, אמץ לב עד כדי כך, שלא לחשש מפני
גאוה ומפני כבוד מדומה, שצריך להיות ליהודי ירא שמים - כדי שיוכל לעבר
מרחק כה קטן כמן האכסניה ועד למעין, יום יום, כשהוא נוסע עם מלוים במרכבה.
אכן, בפי החסידות יש תשובה גם לזה. כפי היוצא מדברים הנאמרים בספרו
של אחד הצדיקים החסידיים הראשונים יש לקיים את הענוה דוקא בתוך־
המרכבה" ולא בהליכה ברגל".
-
-
משל הנאמר בשם הרב האלהי הבעש"ט ז"ל... למלך שרצה לעשות לו
רפואה שיחיה לעולם וכל הרופאים נלאו בזה... ובא איש מסכן אחד ואמר:
אני ארפאנו בזה שיחיה חיי עולם. ויעצו שיבחר לו דרך ענוה... ובזה יחיה חיי
עולם... והתחיל המלך להתנהג במדת ענוה. - מה עשה ? - כשרצה לרכב
במרכבת המלך, צוה שהמרכבה תסע לפניו והוא ילך אחריה ברגליו. אמר לו
המסכן: לא זו היא הדרך, אלא שב במרכבה ותתנהג בענוה. והוא ענוה שבלב
זהו קשה".
-
אכן, זהו קשה"! - ר' ישראל לא האמין בעצמו עד כדי כך. אמנם, אם באים
פעם לידי מצב מיוחד של כבוד, אז יש לשמור על הענוה גם באותו מצב, ובודאי
שזוהי הדרגה העליונה. אבל להתכבד כך מדי יום ביומו, ולהתאמץ להגיע לשלמות
מוסרית באוירה כזו הרי זה מסוכן, לפי השקפת המוסר.
אבל הליובאוויצ'אים - לא יכלו להעלות על הדעת כלל דבר זה. אם לא לנסוע
הרי אפשר הדבר רק מחשש שעטנז. אבל גאוה ?! מה פרוש
הדבר ?! אלא מי יסע במרכבה, אם לא הרבי ?! עבור מי מצויה היא בעולם -
עבור הריקים והפוחזים, מבלי עולם ?!... והיאך אפשר בכלל לילך ברגל ? מה שייך ? - כבוד התורה !...
k'day to read the whole piece. it's in "בעקבות היראה - שתי דרכט"
The last accident with the Rebbe's car (And The Rebbe was inside) killed a human being - No Chevrah kadisha was needed.
A motorcade even with lights that are being used for non-emergency reasons, cannot run red lights at will.
come on, you know that red lights, stop signs, etc are merely suggestions to these chasidim! These petty laws dont apply to them. (yes, Im being facetious)
was he late for his grandkid's wedding???
Post a Comment