Teacher Chana Pinchasi Seeks a Student of hers to apologize

 

I did a terrible thing in the 90s and my heart still hurts. I am writing because I am looking for the student I committed a crime against.

I was a literature teacher at the 'Traditional' high school, at 'Beit-Alliance'. I had a 'class' of wonderful female students .

I was young and stupid, and I had arrogance and I was drawn to the students who were eloquent like me, and had similar quick minds. I wasn't even aware of it.

Part of the matriculation was conducted orally, with an examiner who was a teacher from another school while I was sitting in the classroom. 

On the day of the test, it was the turn of one of the smart and diligent students whose pace was slower. 

She read a poem we learned (by Trainin, I remember exactly) and made a mistake in reading and interpreting it.

I failed her in the test, I knew that she was there throughout the year in every class and she deserved a good grade because she studied seriously, with love, attentively and persistently. She knew a lot, and it was a human and understandable mistake that the excitement and stress of the test created. She deserved a big boost and nurturing (what the hell are grades anyway!) I didn't give it to her.

I remember her mother calling me, I heard the tears but I hardened my heart under the 'professional' pretext. And it was pure evil and arrogance and stupidity.

I think about her all these years and want to ask her forgiveness, and am ashamed that I forgot her name. I want you to know that she was great and I was spoiled. I caused a very unnecessary injustice to her at such a fragile age. I can't take back the pain but I want to ask for forgiveness. Even if decades have passed, I am still filled with guilt and shame and pray that she has a good life.

Social network, help me find it? It is also possible to reach me in private email

עשיתי מעשה נורא בשנות ה90 וליבי עדיין נוקף. אני כותבת כי אני מחפשת את התלמידה שפשעתי כלפיה.

הייתי מורה לספרות בתיכון 'המסורתי' כשהיה בשוק, ב'בית-אליאנס'. היתה לי 'מגמה' עם אוסף תלמידות נפלאות שתלו בי את עיניהן.

הייתי צעירה וטיפשה, והיתה בי יוהרה ונמשכתי אל התלמידות שהיו רהוטות כמוני, עם קצב מהיר. אפילו לא הייתי מודעת לזה.

חלק מהבגרות נערכה בעל-פה, עם בוחנת שהיא מורה מבית ספר אחר כשאני יושבת בכיתה. (או אולי זה היה בבחינת ה'מגן', הזיכרון מתעתע בי)

ביום המבחן, הגיע תורה של אחת התלמידות הנבונות והשקדניות שהקצב שלה היה איטי יותר. היא קראה שיר שלמדנו (של טריינין, אני זוכרת בדיוק) וטעתה בקריאה ובפרשנות שלו.

אני הכשלתי אותה במבחן. זו היתה קריאה רחוקה אבל אפשרית ובכלל זו ספרות, ואני ידעתי שהיא היתה שם לאורך השנה בכל מאודה והגיע לה ציון טוב מפני שהיא למדה ברצינות, באהבה, בקשב ובהתמדה. היא ידעה המון, וזו היתה טעות אנושית ומובנת שההתרגשות והמתח מהמבחן יצרו. היא היתה ראויה לחיזוק גדול ולטיפוח (מה זה בכלל ציונים, לכל הרוחות!) לא נתתי לה.

אני זוכרת שאמא שלה התקשרה אלי, שמעתי את הדמעות והקשחתי את ליבי בתואנה 'מקצועית'. וזה היה רוע צרוף והתנשאות וטפשות.

אני חושבת עליה כל השנים אלה ורוצה לבקש את סליחתה, ומתביישת ששכחתי את שמה. אני רוצה שתדע שהיא היתה מצויינת ואני קלקלתי. גרמתי עוול מיותר מאד בגיל שברירי כל כך. אין בכוחי להחזיר את הכאב אבל אני רוצה לבקש סליחה. גם אם חלפו עשורים, אני עדיין מלאה באשמה ובושה ומתפללת שיש לה חיים טובים.

רשת חברתית, תעזרי לי למצא אותה? אפשר גם בפרטי.

#עשרת_ימי_תשובה

Chana Pinchasi (חנה פנחס