Tuesday, May 25, 2021

Interesting Take on Why The Tragedy in Meron Happened......


As the news of the tragedy at Meron unfolded, many Rabbanim rushed to give chizuk and some even gave their reasons on why they think it happened. And I can see why they would be searching to come up with some reason that makes somewhat sense since it is beyond our understanding that 45 of our finest souls were killed in such a horrible fashion and by other Jews!

Our teenagers, our children are asking why this happened on such a holy place and on a holy day! Rabbanim are desperate to answer these theological questions to contain the inevitable fallout in religion that this will effect our precious youth.

I personally think that children should be told that this was a dangerous situation waiting for a tragedy to happen... this answers their questions very simply and it's something they can digest... (I was actually invited to give  Dvar Torah on Parshas Emor in Beit Shemesh and  that's what I said... parents couldn't stop thanking me) but of course we adults know that everything is from Hashem and therefore we as adults have to look deeper and ask... why after a year of Covid when many of our great people succumbed to this dreadful disease, Hashem took another 45 souls in one fell swoop. 

The latest reason some Rabbis put forth was because women are wearing the "Lace Caps Shaitels..." They are not saying it outright, but reading their "Kol Korahs" you know exactly what they are hinting at.

Now I don't know what a "Lace Cap Shaitel" is and I don't believe I have ever seen one, but what I did notice was that the rabbanim that signed this latest prohibition are not in tune with the Jewish people or even their own communities. I know most of them.

What no one asked them is if it's true that Hashem is so upset with women wearing "Lace Cap Shaitels" then why did Hashem take 45 men? There were tens of thousands of women there, not one was even injured. 

The truth is that no one really knows, but still, we try to read and digest all the reasons given by mekubalim and tzaddikim so that maybe we can make some sense of this horrible tragedy.

I found an interesting take on why this tragedy happened in an article widely distributed in the Dati Leumi circles and it was printed even in at least two Chareidie weekly publications in Israel written by an Israeli rabbi, Harav Yair Frenk the rabbi of Amona-Amechi.

I want to preface this by saying ...we don't really know.. but nevertheless Rabbi Frenk was bold and not afraid to write the following in Hebrew, which I will attempt to loosely translate paragraph by paragraph...I did this piece by piece so that you can digest this .... also read the Hebrew itself if you can ..it gives you a better insight to what he is trying to say and gives it the justice it deserves:



       ביום כ"ד בטבת שנת תקצ"ז, אירעה בגליל רעידת אדמה עזה, העיר שנפגעה בצורה הקשה ביותר הייתה צפת. כאלפיים יהודים נהרגו, בתים רבים נחרבו עד היסוד ורבים משארית הפליטה של הקהילה עזבו את העיר.  

On the 24th day of Tevet in the year 1837, a powerful earthquake occurred in the Galil, and the city that was effected in the worst possible way was Tzfat, over 2,000 people were killed, many homes were destroyed to their very foundation, and many of those that survived left the city 

כמה חודשים לאחר מכן, בשבת קודש פרשת אמור, הפרשה שקראנו למחרת האסון במירון! נשא החת"ם סופר, מגדולי הדור, דרשה ארוכה ומזעזעת את הנפש בבית מדרשו בעיר פרשבורג, הדרשה נדפסה לימים בספרו תורת משה 

הוא מתחיל בתיאור האסון הנורא ובצורך לעזור לניצולים, יושבי ארץ ישראל, "על ההרים אשא נהי, ועל נאות מדבר קינה, שמועה שמענו אוי נא לנו כי גבירה לוקה, בעוונותינו הרבים, ותתגעש ותרעש ארץ הקדושה, נפלו גיבורי ישראל, תלמידי חכמים וצדיקים הרבה, וגם נחרבו בתי כנסיות ובתי מדרשות..."

Many months after the tragedy, on Shabbas Kodesh Parshas Emor, the same parsha that we read immediately after the Meron disaster, the Chasam Sofer, from the Gedoilei Hador gave a long drasha that shook the souls in his Beth Medrish in the city of Pressburg, The drasha was later printed in his sefer "Toras Moshe" 

He first went on to  describe the great tragedy and the need to help the survivors, residents of Eretz Yisrael. 

(DIN: The C"S then quotes from Yermiyahu 9:9 Ovadia 1:1, Shmuel B 22:8) 

"For the mountains I will raise my voice in weeping, and for the wilderness I will lament for the dead," We heard bad tidings, Woe to us that the strongest of us were punished because of our sins, the holy earth quaked and roared, the heroes of the Jewish people, the Talmedei Chachamim, and many Tzaddikim fell, and the Batei Knesses and Batei Medrish were destroyed!

החת"ם סופר מוסיף דברים נוקבים ומבהילים שעיקרם קנאת ירושלים:

 לפי דברי אליהו זכור לטוב, שרעידת הארץ הוא מקנאת ירושלים, נראה לי כי צדיק הוא אלוקינו, וקנאת ירושלים עשתה זאת, כי שם שער השמים, עיר שחוברה לה יחדיו ,שם הר המוריה, עקידת יצחק, שם שכב יעקב וחלם לו סולם, שם הר בית ה' ותל שכל פיות עליו פונים

The Chasam Sofer added the following words that were stinging and frightening, that the tragedy in Tzfat was the result of Jerusalem being jealous!

"According to Elyahu (hanavie) may he be remembered for good, earthquakes come about because  Jerusalem is jealous. It seems to me that G-d is righteous, and the jealousy of Jerusalem caused all this, because the gates of heaven are there, a city that's joined together, its the place of Har Hamoiriya, Akeidas Yitzchok, It was there that Yaakov slept and dreamed about the ladder, its over there is G-d"s Har Habayis, and it is the mountain where all mouths turn to."

בסוף דבריו הוא משבח את רבי ישראל משקלוב, אשר עלה בעקבות רעידת האדמה עם שארית קהילת הפרושים לירושלים. אמת, ירושלים עיר הקודש בנויה כיום כפל כפליים והרבה מעבר לכך מאשר  הייתה בזמן החת"ם סופר, ועל כך אנו מודים, משבחים ואומרים שירה

אולם הלב של ירושלים, בית המקדש אשר בהר המוריה, עדיין עומד חרב ושומם, כדברי אליהו הנביא, נוכרים נכנסים ומהלכים בו כבתוך שלהם, ואנו לבושתנו שותקים, ואולי גם מורגלים ועומדים. וכאן עלינו לשאול את עצמנו, האם לא התבלבלנו בדרך

At the conclusion of his drasha, the Chasam Sofer praised Rebbi Yisrael M'Shakluv, for leaving Tzfat after the earthquake  with the surviving Perushim and relocating to Jerusalem. 

It is true, that Jerusalem the Holy City has been rebuilt and is more than double in size, and far more people now live there than when the Chasam Sofer gave his drasha,  and for that we thank and praise Hashem and sing shira.

But the heart of Jerusalem, the Bais Hamikdash that is on Har Ha'Moriyah, is still destroyed as per the words of Eliyahu Ha'Navie. Gentiles walk there as if they own it, and we to our shame, remain quiet, and perhaps accustomed to this scene, and it's now that we must ask ourselves ... whether we did not get confused along the way!

התבוננתי במדרש שהביא החת"ם סופר במקורו (המובא גם בירושלמי ברכות ט,ב,, ובתנחומא בראשית יב) והנה, בכולם לא נאמר "ירושלים" אלא "בית מקדשו חרב" האם נכון הדבר שהעלייה לרגל ההמונית, הגדולה, אחת בשנה, היא למירון ולא לירושלים עיר הקודש?! האם לא התבלבלנו בין הדרך למטרה?! משנה לשנה גדלה והולכת העלייה אל מירון, והנה יצרנו חלילה מעין תחליף לרגל, במקקום ובזמןן. בשבועות שלפני האסון שמענו באוזנינו אנשי צבור הזועקים שלא להגביל את מספר העולים למירון, שכן "דין מירון כדין הר הבית" והלב נחמץ. מוכיחים הם את טענתם מתפילת הנוכרים בהר הבית, ואינם שמים על לב שהם משווים את מירון לקדושת הר הבית, ואף מסתמכים על בזיונו בידי  נוכרים 

When I checked into the sources that the Chasam Sofer quoted (Yerushalmi Brachois 9:2, Tanchuma Bereisis 12) I found that in none of them is the word "Yeruhalyim" mentioned, instead it says "His Holy House was destroyed.

Could it be that the reason "Yerushlyim" is not mentioned because Chazal foresaw that in the future masses of people would make the pilgrimage once every year to Miron and forsake Yerushlayim?  Have we not confused the journey with the goal?

From year to year the pilgrimage to Miron has grown and we have created, G-d forbid, a substitute in place and time  to the pilgrimage of Yerushalyim, 

In the weeks leading up to this tragedy, we heard with our very own ears how askanim were shouting that the government should not dare limit the amount of people on Meron .... that the "Laws of Mount Miron is similar to Har Habayit" .. and our hearts soured hearing this.  Their complaints to the government were exactly the same complaints that the goyim used to gain access to the Habyit ... they didn't notice that by doing that, they were equating Miron to the Har Habayit..and even relied on the arguments of the gentiles for their shame!

ועוד נשמעו המילים : "הסירו ידיכם מהר קדשינו, (כותרת בעמוד הראשון בעיתון המבשר,כ"ו בניסן). כן,כן, הר מירון נהיה להר הקודש, ורבה המבוכה.

אני הדל אוחז בשיפולי הפוסקים המתירים, ואף סבורים שמצווה  היא, לעלות בטהרה וביראה להר המוריה,ואף לעשות יותר למען בניין בית הבחירה, אך גם הסוברים שאין לעשות כן (ואכמ"ל להאריך בדיונים אלו), האם קנאתה ועלבונה של ירושלים לא צריכה לבעור בליבותם, כשם שבערה בליבו של החת"ם סופר לפני כמאתיים שנה 

אחיי ורעיי, הצעתי היא שנקבל על עצמנו שאת הילולת ל"ג בעומר הבאה, שנת תשפ"ב , נקיים רבבות עמך בית ישראל בעיקר בירושלים עיר הקודש. תהיה הדלקה צנועה גם במירון, כהמשך למסורת ארוכת שנים 

אך העיקר--בירושלים

בטוח אני שיהיה הדבר לנחת רוח ולשמחה גם לנשמת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. אפשר שיהיה הדבר סביב הר המוריה, ברחובות הכותל המערבי, הצפוני והמזרחי

ליבי אומר לי, אף שאינני נביא ולא בן נביא, שהקב"ה מעורר אותנו ואמר: הגיעה העת לעלות ממירון לירושלים. ואולי,אם נחליט לעלות ירושלמה, יפתח ה' לנו גם את הדרך, בלבבות ובמעשה, לעלות כולנו בטהרה ולכל הדעות בשלוש פעמי רגלינו לשמוח לפני ה' בגיל וברעדה בהר המוריה הר הקודש

We also heard words like (directed at the government) "Take Your Hands off Our Mountain" (Headline on the first page of the newspaper Hamvaser 26th of Nissan) 

Yes! Yes! Mount Meron became the Holy Mountain ....much to our embarrassment!

I, the poor one, am holding with those who rule that it is permitted to go up to the Har Habayit, and also consider it to be a mitzvah, to go up in cleanliness, and fear, and even to do more towards the building of the Bais Hamikdash, even though there are those who rule it is prohibited (there is no room here to go into this now)...I ask, doesn't the fact that Jerusalem is jealous burn in their hearts just like it burned in the heart of the Chasam Sofer over 200 years ago?

My brothers and friends, I suggest that we should undertake that at next year's Lag Beomer, thousands of Jews should  go up to Yeruslayim the Holy City, and we make a modest fire at Meron, to continue the tradition that went on for years. But the main "Hadlaka" should take place in Yerushalayim. 

I am certain that this would bring pleasure and happiness to the soul of Rebbie Shimon Bar Yochai

this gathering could possibly be near the Temple Mount, on the streets of the western wall, the northern wall and the eastern wall.

My heart tells me, and I am neither a prophet nor a son of a prophet, that Hashem is arousing us and is saying: " The time has come to switch from Miron to Yerushalayim. Perhaps if we decide to go up to Yerushalyim, Hashem will certainly open the way to our heart and deeds, to go up together in cleanliness, and certainly three times a year for our festivals to celebrate Hashem with happiness, wih trembling on Har Hamoriya the Holy Mountain.




Anonymous said...

It's a yohrtzeit of someone buried in...Meron.

Anonymous said...

You didn't chap the essence of the post:
It's the Yohrtzeit of 45 Neshomos to remind Klal Yisroel not to put meron before yerushalayim.

Dusiznies said...

Good "Chap"