לחדש מועד שלא מוזכר בש"ס ובפוסקים? | ההילולא היא לרשב"י לא לנו | "לא ידעתי אם רשאים לעשות כן"... כתב מרן החתם סופר | וכיצד נהגו האר"י וגוריו לדעתו של בעל השאול ומשיב? | הלכה ומנהג (יהדות)
המפורסם שבהם הוא מרן החתם סופר זצ"ל שכתב בשו"ת שלו (ח"ב יו"ד ס' רלג):
"אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה
"אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה כי כבר כמה כרכורי כרכר בפר"ח... בקונטרס מנהגי איסור שלו על המקומות שעושים י"ט ביום שנעשה להם נס ..אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ... וטעמי' גופא לא ידענא ... מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן...
"וכבר עלה בלבי לומר לפמ"ש רמב"ן באגרת הנפלא שלו שכל מקום המקודש יותר מחברו חרוב ושמם יותר מחברו ע"כ הואיל ובעו"ה עדיין לא הגיע עד עתה זמן בנינו ע"כ הי' זאת כדי שלא יתישב ירושלים ביתר עז כי לא זכינו לכך מי יתן ויזכני הי"ת להיות ממישבים של ירושלים ועכ"פ לא ממהרסים וממחריבים ח"ו להאריך גלות ישרא"ל.
גם רבה של למברג רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל שו"ת שואל ומשיב מגדולי המשיבי ההלכה הנודעים כתב בסגנון חריף עוד יותר נגד הנעשה בהילולת הרשב"י וקובל על כך שההילולא פשטה צורה ולבשה צורה שונה מזמנו של האר"י והבית יוסף.
כאן המקום לציין שבעל השואל ומשיב למרות שלא היה חסיד אך עמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים שבתקופתו ונתן הסכמות לספרי חסידות כמו לספר "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה או כמו כן בהסכמה נלהבת נגד החרם בירושלים על הרבי מצאנז בעל הדברי חיים אותו הוא מכנה:" מאור הגולה צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצלו נחיה מו"ה חיים הלברשטאם נ"י ואבד"ק צאנז אשר עד עולם לא יכבה שמו".
ובכל זאת ביומא דהילולא לשיטתו יש להתענות ואין המקום והזמן לשמוח וכך כתב (שואל ומשיב מ"ה סי' ל״ט):
"יו"ט של כל ישראל שכלם שמחים בהלולא דרשב"י אבל באמת גם שם תמהתי דהרי אדרבא במות צדיק וחכם יש להתענות ואנו מתענין על מיתת צדיקים ואיך נעשה יו"ט במות רבינו הגדול רשב"י ז"ל ובמות מבחר היצורים משה רבינו ע"ה אנו עושין ז' אדר בכל שנה ואם הזוהר קרא הלולא דרשב"י היינו לו שבודאי שמחה לו שהלך למנוחה אבל אותנו עזב לאנחה...
"ומה אעשה כי בעו"ה לא ישמעו בזה לקול המורים וכבר אמרו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו' ובפרט בדבר שנהגו וחושבין ההמון שמצוה הם עושין שקשה לפרוש וישראל קדושי' ורוצים לזכות במצוה ופשיטא שבימי האר"י ושאר קדושים אשר בארץ לא היו עושים רק לימוד על קברו ותפלות ותחנונים שבמותו וביום זה יתעורר רחמים על ישראל ופשיטא שהב"י וסייעתו לא היו מניחים לעשות כזאת ורק אח"כ נתפשט המנהג ואח"כ חשבו למנהג קדום ומתייראים שלא יענשו ח"ו ואני ערב להם שאם היו לוקחים אותו ממון והיו מפרנסים עניי א"י בזה שיותר הי' ניחא לרשב"י והנאה לו והנאה לעולם". ע"כ.
אך כמובן ש'מנהג ישראל תורה הוא' והנוהגים לשמוח ולחוגג ביום ל"ג בעומר יש להם על מי שסימכו.
No comments:
Post a Comment