Rav Eliezer Melamed Allows Saying Kaddish Virtually in Case of Emergency ... "Kaddish is not considered a Bracha"

הרב אליעזר מלמד: "מותר להגיד קדיש 

במפגש וירטואלי"

הרב בני לאו מפרסם כי התייעץ עם הרב אליעזר מלמד לגבי אמירת דברים שבקדושה במפגש וירטואלי: "אמירת קדיש יתום וקדיש דרבנן אינם כוללים ברכה לבטלה ולכן ההתקשרות האלקטרונית הזו יכולה להיחשב לה כמעין מניין"

התפשטות נגיף הקורונה מחייבת את הרבנים ופוסקי ההלכה לאתגרים מורכבים ומשמעותיים. הרב בני לאו, לשעבר רב קהילת רמב"ן בירושלים, פרסם בחשבון הפייסבוק שלו כי השתתף בתפילה קהילתית של קהילת יחד בתל אביב. כהכנה לתפילה שאל הרב לאו את הרב אליעזר מלמד לגבי קבלת הנחיות כיצד להתנהל במהלך תפילה באמצעות אפליקציית 'זום'.

הרב מלמד ענה כי:

1. בגלל ספקות שונים בהגדרת "מקום" ובהגדרת "קול" אי אפשר להגדיר התקהלות במפגש וירטואלי (דרך זום) כמניין לכל דבר המחייב דברים שבקדושה.

2. אמירת קדיש יתום וקדיש דרבנן אינם כוללים ברכה לבטלה ולכן ההתקשרות האלקטרונית הזו יכולה להיחשב לה כמעין מניין.

3. בשעת הצורך, כאשר יש ערך לכך שכל הקהילה הוירטואלית תתפלל יחד, גם אמירת "ברכו" לאחר פסוקי דזמרה ולפני ברכות שמע אין בה ברכה לבטלה ולכן מותר לאמרה בתפילה שכזו.

4. נפילת אפים – בירושלים נוהגים ליפול גם ביחיד, ובשאר המקומות נוהגים כך אם במקום התפילה יש ספרי קודש. לדעת הרב מלמד אפשר להחשיב התקהלות זו דרך הזום כמקום שיש בו ספרים.

5. אמירת י"ג מידות – אם יש שם חזן שיאמר את י"ג המידות בקול ובטעמי המקרא, יכולים לומר עמו.

6. כל זה לרוצים להדר בתפילה במניין, אבל מצד הדין בשעה שקשה להתפלל במניין אפשר להתפלל לכתחילה ביחיד.

על פסק ההלכה של הרב מלמד הוסיף הרב בני לאו: "לגבי בידוד יש פנים רבות. אחת מהן היא הערעור המוחלט של חווית ההתקהלות היומית לתפילה. מי שרגיל ללכת פעם ביום או שלש פעמים ביום לתפילה במנין חש בימים האלה סוג של שבר עמוק במנגנון ההפעלה".

לדברי הרב לאו, "יש פער די גדול בין השפה הדתית לבין השפה ההלכתית. בשפה ההלכתית התשובה מאד פשוטה - "פיקוח נפש" מחייב להימנע מכל התקהלות ולכן התפילה בציבור מתבטלת והוראת ההלכה מאלצת את כולם להתפלל בביתם."

עוד הוסיף: "אבל יש שפה דתית. בשפה הזו יש צרכים פנימיים ורוחניים שמגיעים עד עומק ושורש הנפש. למשל - אדם נמצא בשנת האבל ומקפיד לומר קדיש בכל יום. בימי שגרה הוא מאלץ את כל הלו"ז שלו בצורה מטורפת ובלבד שלא יימנע מלומר קדיש. יכול מאד להיות שאותו אומר קדיש (או אומרת קדיש) בימי שגרה לא מקפיד כלל על תפילה במנין או אפילו על תפילה בכלל".

וסיים "אבל הקדיש פועל על עולמו האינטימי בהתקשרות שבינו לבין ה', בחווית עיבוד האבל. בשפה ההלכתית קדיש היתום כמעט ולא קיים. הוא "נולד" במציאות היסטורית מאוחרת ומקומו בהירארכיה ההלכתית נמוך. אבל בשפה הדתית הוא נמצא למעלה וגבוה בסדר הקדימויות של האדם. לכן ביטול קדיש מעולמו של אותו אדם פוגע במשהו מאד עמוק ואינטימי".