Rav Y B Schreiber: "“There’s no need to express gratitude to soldiers fighting in Gaza any more than to those Cleaning the Streets.”

I recently came across a notice in the Hebrew Yeted which piqued my curiosity and what I found out will disturb you and make you lose all respect for Roshei Yeshiva!

This was the notice:

Translation:The quote of my words regarding the war, as publicized in the media, distorted their meaning. And there was certainly, forfend, no intention of hurt.
Yisrael Bunim Schreiber

 R' Yisrael Bunim Schreiber, Rosh Yeshiva of Nesiv HaTorah in Yerushalayim and Av Bais Din and a Rav in Ashdod, placed the above notice apologizing for a statement he made and he states that "his words were taken out of context and he didn't mean to hurt anyone.

    

I was searching all over to find out what he said and if indeed he was quoted out of context. I actually watched the entire video which has since been deleted but I did get the entire drasha in a PDF file and it is pasted below! Nothing was taken out of context! In fact the context was so extreme as to make me question his sanity!

When asked by a student if he (the student) should express "hakoras hatoiv" gratitude for the IDF, the Rosh Yeshiva answered with arrogance 

"“There’s no need to express gratitude to soldiers fighting in Gaza any more than to Street Cleaners.”

Notice, he didn't compare them to EMTs who indeed put their lives on the line, he didn't even compare them to Police who put their lives in danger to protect citizens, NOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOOO!

He also didn't compare them to a cashier in a supermarket, 

He compared them to garbage collectors! 

His motive was to humiliate them, humiliate and shame our heroes those  on the front lines not knowing if they will ever come home

Truth be told I really do appreciate garbage collectors as they perform a necessary service, but they are not putting their lives in danger. 

He continued barking:

“The soldiers who draft are nebuchs. I don’t think anyone drafts willingly… if there was no obligatory draft, nobody would join, other than perhaps a few crazy mizrochniks (kipah seruga) …. They do it because they have to do it…. 

Why is there any need to have appreciation any more than with a plumber? …If a doctor heals you for free, then you should certainly thank him. But if he charges money? Then very nice, that’s his job! And if he’s forced to heal you, you don’t thank him.”

“ ‘Our relationship to the injured?’ Who says that there needs to be a relationship? What’s your connection to them? Why do you need to have a relationship with them?”

“A ‘community tragedy’ is not if 1200 people were killed… A community tragedy is one that affects everyone.”

“ The Meron tragedy? Lehavdil! Lehavdil! You feel connected because they were your friends, they were your family, they were your people.”

“Acknowledgment of good? For the entity called ‘The State of Israel,’ regarding which it is superfluous to talk about our opinion, there is no ‘acknowledgement’ and no ‘good.’”

Get it? 

A soldier who goes out and puts his life in danger to protect this Rosh Yeshivas fat derriere is no better than a garbage collector but those who were murdered in Meron by other Jews are to be respected? 

Those killed in Meron, yes, of course, a very tragic event, but to compare the IDF who were murdered only because they were Jews to people who were killed in a stampede who were warned for years that this was a disaster waiting to happen, is very sick and perverted.

This drasha was filmed by Kol Ha'Loshon; they then ran like poisoned rats to take it down, but not before hundreds saw it and  were totally shocked and an uproar erupted! Venture capitalist Michael Eisenberg wrote a letter to various Knesset members, noting that the State of Israel gave 6,554,767 shekels to Schreiber’s yeshiva over the past three years. He demanded that the state cease funding for the yeshiva and for Schreiber’s associated institutions.

So far not one "gadol" condemned R' Schreiber's sick perverted statement 

"Garbage Collector"

See transcript of his sick drasha below

Notice: All comments supporting this despicable lunatic will be deleted!

במקום חילול השם אין חולקין כבוד לרב

י הגרי"ב שרייבר : " לא צריך להיות הכרת הטוב לחיילים שנלחמים בעזה יותר מלמנקה רחובות ומחלק חלב של תנובה ." " היחס לנפגעים?

 מי אמר שצריך שיהיה יחס? מה הקשר שלך איתם? למה אתה אמור להתייחס אליהם ?" 

" חיילים נעבך (מסכנים) מגייסים אותם. אני לא חושב שיש מישהו שהולך שיעשה את זה ברצון. מגייסים אותם נעבך (מסכנים) ." " אם לא היה גיוס חובה, אף אחד לא היה מגיע!

 אולי כמה מזרחניקעס (סרוגים) משוגעים. הם באים כי הכריחו אותם לבוא ." " גם אם הצבא היה חרדי והיו הולכים שמה עם שטריימלעך, לא היינו צריכים להתגייס "

. " למאי נפקא מינא אם אחד נהרג או 50 ?

 יותר מתרגשים מזה. אבל זה לא דבר אמיתי. אין בזה שום דבר אמיתי ."

 " כשנהרגו אלף מאתיים אנשים זה לא נקרא צער הציבור. צער הציבור זה צרה שיש לכל הציבור כולו ביחד ."\ " באסון מירון. להבדיל. להבדיל. אתה מרגיש שייך כי זה ידידים שלך, כי זה משפחה שלך, כי זה אנשים שלך ."

 " הכרת הטוב?

 הגוף ששמו מדינת ישראל שמיותר לדבר מה דעתנו על הגוף הזה. לא "הכרה" ולא "טוב" ולא שום דבר .

" דברי ראש הישיבה הגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א בכנס "תבונות" שנערך בישיבת מיר בירושלים שאלה:

 מה היחס הנכון לצבא ולחיילים בשדה הקרב, האם הם ההשתדלות שלנו ומגיע להם הכרת הטוב? או שאנחנו בוטחים בקב"ה וזה לא קשור אלינו ?

 הרב: אני רוצה לשאול שאלה: מה היחס הנכון של הכרת הטוב והשתדלות לאלו שאוספים את הזבל כל בוקר? זו אותה שאלה בדיוק . צריך להבין ככה.. הצור תמים.. וישר הוא. הקב"ה לא עביד דינא בלא דינא . ידוע ההסבר.. שהקב"ה לא מעניש אדם אלא אם כן כל מי שיסבול מסביב מגיע לו את הסבל הזה .. כלומר שאם קרה מה שקרה בש"ת, אז לא התכוונו לאותם אלה שנהרגו שמה, אלא לכל מי שזה גרם לו חרדות, ולמי לא? אז התכוונו אליו גם . אז כשאנחנו באים לדון למה זה קרה, זה לא נושא שלנו לדון למה זה קרה לאלו שנהרגו. אנחנו לא עובדים במזכירות של הגיהנום ולא במזכירות של הגן - עדן . זה לא העסק שלנו למה הם נהרגו. הגיע להם או לא הגיע להם. זה לא העסק שלנו .. אנחנו לא אמורים לדון בזה. אנחנו לא אמורים להיות לא מקטרגים עליהם ולא מסנגרים עליהם . מה הם קשורים אלינו? אין שום קשר אלינו ! מה שאלינו קשור זה מה שקרה אצלנו. הקב"ה שלח פה מצב של מלחמה שזה מציק לכולם. ועל זה צריכים לחשוב . היחס לנפגעים. מי אמר שצריך שיהיה יחס? מה הקשר שלך איתם? למה אתה אמור להתייחס אליהם? לא בעד ולא נגד. זה לא משנה אם הם צדיקים או רשעים, מה הם קשורים אליך ? הם קשורים בכך שקרה פה איזה אסון גדול ומתכוונים אילך גם. אז אתה צריך לדון למה מתכוונים אלי. כגודל האסון כך גודל ה - "מתכוונים אליי ". מה איתם? מה הם? מה זה עסק שלי ? שאלה: אולי לראות פה את נקמת השם .. אתה שואל אותי מה אני אוחז (חושב) באמת? זה בשביל מיקרופון .. אבל נקמת השם יכול להיות. זה דבר מאוד נכון. אבל זה לא דווקא קשור למה שקרה שמה, אתה יכול גם לראות בכל מיני דברים אחרים שקורים את נקמת השם . השאלה אם אנחנו אמורים בכלל להתעסק עם זה. זה לא עסק שלנו. אנחנו לא מנהלים את החשבונות של הרבש"ע . נהרגו בשואה 6 מיליון יהודים. מתוכם היו כמויות ענק של חילוניים. מי שיודע איך היה נראה הדור של לפני השואה. אחד מעיר שניים ממשפחה .. אז נתחיל לדון ההוא נהרג והם נהרגו.. אבל נהרגו גם יהודים.. ומה היחס... זה לא העסק שלנו . שאלה מהקהל: אבל הם אחים שלנו ? תשובת הרב: הם ?? השואל: הם אחים שלנו . תשובת הרב: אה ככה ?! אתה מרגיש ככה בתאונת דרכים שמישהו נהרג כאילו אח שלך נהרג? לא. אז למה פה פתאום כן ? כולם אחים שלנו כל מודעה שמופיעה על כל אחד שמת בכל רחבי הארץ זה אחים שלנו . אחד שמת סתם. מזקנה, ממחלה, מתאונת דרכים, מת בלי קשר לערבים . זה אותם אחים שלנו. ושמה אף אחד לא זוכר שזה אחים. אז זה באבע מעיישיסס (סיפורי מעשיות). זה לא אחים ושום דבר לא. זה סתם דמיונות ! שאלה: אם מתהפך אוטובוס זה כן מעניין אותנו . הרב: כשמתהפך אוטובובוס זה מעניין את כולם כי זה אטרקציה, אם היה מתהפך אוטובוס כל יום זה לא היה מענין יותר . אתה שואל מה אדם באמת צריך להרגיש כשהוא שומע שיש תאונת דרכים. אין סיבה שאדם צריך להרגיש יותר רע כשמתהפך אוטובוס מאשר כשרוכב אופנוע נהרג בתאונת דרכים . למאי נפקא מינא אם אחד נהרג או 50 ? יותר מתרגשים מזה. אבל זה לא דבר אמיתי. אין בזה שום דבר אמיתי. זה אותו דבר זה וזה . שאלה: זה הרבה אנשים שנהגו באכזריות .. הרב: אתה מדבר על האכזריות של הישמעלים? או על מה שקרה להם ? האנשים שנהרגים בתאונת דרכים הם נראים אחרי התאונה בדיוק כמו שנראים האנשים שנהגו שמה. אותה אכזריות. רק פה הגלגלים עשו את זה ופה עשה את זה הערבי . אז מה שלך אכפת זה לא ה - אחים אלא כי זה הערבי שעשה נגדך. לא אחים ולא שום דבר . שאלה: לא יכול להיות שהקב"ה מעביר מסר לעם ישראל .. בטח שהקב"ה מעביר מסר. מה השאלה ? השואל ממשיך : ... הרב: אז זה לא קשור אליהם. אתה צריך ללמוד מהסיפור עצמו. זה לא קשור למצב .. היו ויכוחים מטופשים בכל מיני מקומות. כן קדושים לא קדושים. מה זה נפקא מינה ? בשביל מה אתה מבזבז זמן על זה? מישהו ביקש ממך לדון אם הם נכנסים לגן - עדן ? מה זה קשור אילך ? אילך יכול להיות קשור במקסימום לדון שרואים שהקב"ה "גבי דיליה" (מעניש על העוונות). יכול להיות. אבל זה לא קשור אליהם ולא קשור למלחמה .. שאלה: אם יש צרה לציבור אין דין לכל כלל ישראל להשתתף בצער. גם מי שלא נוגע לו? כתוב בתנא דבי אליהו .. הרב : התנא דבי אליהו מדבר בצרה שיש לכל כלל ישראל בין אם זה רעב בין אם זה מלחמה וזה כבר בגמרא שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ושלום עלי נפשי. צריך להשתתף בצער הציבור . צער הציבור זה לא כשנהרגו אלף מאתיים אנשים. זה לא צער יותר מאוטובוס שהתהפך . צער הציבור זה צרה שיש לכל הציבור כולו ביחד. זה לא נקרא צער הציבור . אך שוב, יש פה איזה מסר, ועל זה צריך לחשוב. אבל זה לא הנושא. לא להבין מה הקב"ה התכוון. אתה יודע כמה דברים יש שהקב"ה עשה ואתה לא מבין!? ביניהם המסכת שאתה היום לומד .. למה הנושא הזה חשוב לך יותר מהנושא ההוא? זה לא נושא לדיון. סתם חבל לבזבז זמן על זה . אני מוכן להגיד מה אני אוחז (חושב). אבל זה סתם לבזבז זמן. אין לזה שום משמעות . שאלה: היחס לחטופים. מה צריך להרגיש ? באסון מירון. להבדיל. להבדיל. אתה מרגיש שייך כי זה ידידים שלך, כי זה משפחה שלך, כי זה אנשים שלך . לו יצויר שאלה שנהרגו שמה באסון מירון, היו נהרגים אפילו פחות מזה בתאונת דרכים, אז גם היה אכפת לך. כי אתה באמת מרגיש אליהם אחים. ס'איז דיינע! (זה שלך !) אבל אותם אנשים שנהרגו שמה, אם היו נהרגים בתאונת דרכים, זה לא היה מעניין אותך. אז אל תגיד לי אחים . יכול להיות שיש פה מסר לציבור. כזה דבר קרה. כזה דבר לא טבעי. כזה דבר לא מובן וכולי וכולי. הכול טוב ויפה . האכזריות היא לא לא - מובנת. האכזריות, מי שיודע מה זה ישמעאל, יודע שזה הטבע שלהם. זה דבר פשוט . רק השאלה היא למה הקב"ה עשה שזה ככה יהיה . למה הקב"ה עשה שעד היום זה לא יהיה? זה עובר בשלום! זה לא אכפת לכם. בדרך הטבע כבר מזמן לא היה צריך להיות פה שום דבר . אלא מה? התרגלנו שאנחנו חיים כל הזמן בנסים. אז פעם אחת הקב"ה קיבל "אתה הראת " והכריז "אין עוד מלבדו". הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני הוא בעל הבירה . תעשו מה שאתם רוצים, לא יילך לכם . למה הקב"ה בדיוק עשה את זה היום ולא אתמול ולמה העביר את המסר בצורה כזאת אני לא מתיימר להבין. כמו שאני לא מתיימר להבין איך אני עכשיו מצליח להרים את היד . אם יש איזשהו מסר של חיזוק שאתה רוצה להוציא מזה, אז אדרבה ואדרבה. אבל סתם לעמוד ולהתפלסף הם כן מגיע להם או לא מגיע להם.. אני לא עובד בסנהדרין. אני לא עובד במזכירות של הגיהנום. מה זה קשור אליי ? שאלה: יש עניין של "נושא בעול"? עם החטופים והמשפחות שלהם ? הרב : יש עניין של "נושא בעול" עם כל אלה ששוכבים חולים בבתי החולים? למה חטופים יותר מעניינים אותך יותר מאשר אלו ששוכבים בבתי החולים במחלקות הקשות ? שמה אף אחד לא "נושא בעול"! שלום עלי נפשי. לא קשור אליי. באים לבתי חולים נמצאים שם כמי שכפאו שד מסתובבים ובורחים. פה פתאום נהיה "נושא בעול ". למה מה זה יותר? אני לא אומר שלא צריך להיות. אבל אני שואל למה זה צריך להיות פה יותר משם? אז אנחנו לא בדרגה הזאת של "נושא בעול". אז זה קישקוש ! מאיפה נובע כל ההרגשות האלה. ההרגשות האלה כולם נובעים. לא אחים ולא שום דבר . ההרגשות האלה נובעים מהשאלה הקודמת על היחס הנכון לצבא ולחיילים הכרת הטוב וכולי וכולי שאלה מזעזעת! ומשם נובע כל ההרגשות האלו . צריך לדעת דברים פשוטים. יש אנשים פרטיים. ויש גוף ששמו מדינת ישראל שמיותר לדבר מה דעתנו על הגוף הזה. הגוף הזה לא "הכרה" ולא "טוב" ולא שום דבר . החפץ חיים, היתה איזו פעילה פסיה שרשבסקי שדיברה איתו וסיפרה לו שהם (הציונים) עוזרים ומצילים מהערבים, אז הוא אמר לה שפעם היה יהודי בראדין שהלך ונפל לבור ונפצע והגיע יהודי אחר בריצה והוציא אותו והכניס אותו לביתו וטיפל בו חודשים בביתו עד שהבריא . החפץ חיים פגש אותו ואמר לו אני מתפעל. כזה בעל חסד? מחזיק אדם זר חודשים בבית ומרפא אותו . ענה לו. רבי אל תתפעל. אני חפרתי את הבור. זו הייתה התשובה של החפץ חיים . מה שקשור לגוף כגוף, הם עשו את הבור ! אבל מדברים על חיילים באופן פרטי. חיילים באופן פרטי שהם נעבך (מסכנים) מגייסים אותם. אני לא חושב שיש מישהו שהולך שיעשה את זה ברצון. מגייסים אותם נעבך (מסכנים) . הם עושים את זה והם נלחמים כי זה מה שציוו עליהם . עכשיו צריך לדון האם צריך להרגיש אליהם הכרת הטוב כי למעשה הם נלחמים והם מועילים לי שהם נלחמים. אז אני חוזר לשאלה למה לא צריך להרגיש הכרת הטוב לאלה שאוספים את הזבל ומנקים את הרחובות ? שמה אין לנו שאלה כזאת. למה? זה התפקיד שלך, מה אתה רוצה. אז גם פה זה התפקיד שלך . אלא מה? מאיפה מגיע ההרגשות האלו? כי יש לנו רגשי נחיתות. זו האמת האמיתית. יש לנו רגשי נחיתות שאנחנו מרגישים כאילו הם עושים ואנחנו יושבים פה פרזיטים . זו ההרגשה ולכן מנסים גם מי שרוצים לעשות חיזוק בלימוד אז תמיד טורחים לכתוב במודעות שאנחנו החיילים האמיתיים ואנחנו אלה שנלחמים ופה שדה הקרב . בושה וחרפה! המילים האלה, זה מילים מזעזעות! כי אתה מרגיש שבעצם אתה צריך להילחם וזה לא בסדר מצידך שאתה לא נלחם . אז הנה אני כן נלחם. תאמץ לוחם. תעשה את זה.. בושה וחפרה! אם אתה מרגיש באמת שאתה לא בסדר שאתה לא מתגייס, לך תתגייס ! מה זה להיות לא בסדר? תהיה בסדר ולך תתגייס. למה? עצלן? אלא כי אתה מבין שאתה לא אמור לעשות את זה. אז מה אתה מרגיש נחיתות ? כל ההרגשות האלו כל הסיפורים האלו זה הכל נובע מרגש נחיתות אין בזה שום דבר אחר . מרגישים ולכן צריך ללכת לעזור פה ולעזור שם. מה קרה? מה החסד שנפל עליך? זה בגלל שאתה מרגיש לא טוב. לא בנוח . הרבה בחורים בני גילך או בני גיל הילדים שלך כולם נלחמים שמה. סכנה גדולה. והאמהות שלהם מפחדות והכול נורא ואיום. באמת נורא ואיום . ואתה מרגיש אני לא עושה כלום. לא אני גם עושה אני משרת בחזית. החזית שלי זה ישיבת מיר. אוי לה לאותה בושה ולאותה כלימה. התורה צריכה להיות חזית של המלחמה ? ממה נפשך, אם אתה באמת מרגיש לא נעים עם זה, אז חסר לך בהבנת הבסיס. אז אתה באמת לא יודע. אז אני אשאל אותך למה בחורי ישיבות לא צריכים ללכת לצבא ואין לך תשובה . חוץ מהתשובה המטופשת הזאת שאתה משרת פה. אבל חוץ מזה יש לך תשובה אחרת? אין לך תשובה . והראייה שמגיע מצב כזה ואתה מרגיש דפוק. נו מה . אז התשובה היא לא האם צריך להרגיש "הכרת הטוב" או לא. התשובה היא שצריך להבין למה אנחנו יושבים בבהמ"ד. זה מה שצריכים להבין. ואז כל השאלות האלה נמחקות . אנחנו לא נהיינו פתאום צדיקים שיש לנו "הכרת הטוב". פתאום מצאנו ובוער לנו "הכרת הטוב" ו"אחים" ובני דודים. גורנישט מיט נישט (כלום וכלום) . זה הכל מגיע מנקיפות מצפון למה אנחנו לא עוזרים. אז מי שיש לו נקיפות מצפון בדבר הזה. אז אחד מהשתיים, אם הוא חושב באמת שככה צריך להיות אז שיילך לשאול רב אם הוא צריך ללכת רח"ל .. אבל אם הוא מבין שלא צריך להיות ככה. וברור שלא צריך להיות ככה. אז הוא צריך להבין למה לא צריך להיות ככה . אם הוא לא מבין, שינסה לחשוב. ואם הוא לא מבין, שישאל מישהו שיודע להסביר. זה דברים נורא נורא פשוטים אין פה הרבה מה להסביר . שאלה: רוצים שהרב יסביר .. הרב : להסביר למה לא מתגייסים? זה כלכך.. אין לי אפילו מילים לזה. כלכך אין שאלה. בלי קשר גם אם זה היה צבא דתי וחרדי והיו הולכים שמה עם שטריימלעך . זה בכלל לא הנושא . שאלה: אבל אם לא היה צבא היינו צריכים להתגייס ולעשות צבא ? הרב: אם לא היה צבא, לא היה בעיות . שאלה: אבל צריך השתדלות? אצל דוד המלך היה בעיות .. הרבף אצל דוד המלך היה צבא כי היה לו מדינה שהייתה כשרה על פי דין ווכה היה צריך להיות וממילא היה צריך השתדלות . פה הכול שלא כדין! אם היינו מתנהגים כדין, לא היינו בכלל במצב הזה היום .. שאלה : רבי חיים שמואלביץ כותב בשיחות מוסר על מלחמת יום כיפור שהם מוסרים את נפשם למעננו אז אנחנו חייבים להם.. אז מה הפשט שצריך להרגיש שהם מוסרים את נפשם למעננו ? הרב: חד משמעית, לא! חד משמעית, לא ! למה זה כתוב שם? תרשה לי לדלג על התשובה. חד משמעית, לא! לא ! .. אין סיבה להכיר טובה יותר מאשר מחלק חלב של תנובה . אני יודע את המאמר הזה ואני יודע על איזה רקע הוא נכתב ולמה הוא נכתב. ומי שהיה חי אז יודע בדיוק מה המשמעות של המאמר הזה . אני זוכר שזה נאמר. ונדלג על זה. הוא לא אחז ככה! לא משנה .. שאלה: מחלק של תנובה עושה בשביל עצמו לא עושה זאת מתוך תחושת שליחות לכלל .. הרב: למה הם הולכים להילחם? תענה לי? כי הם החליטו ככה? היה דיון והם החליטו להגן? או שתפסו אותם בכוח ולקחו אותם ? הם עשו את זה מתוך רצון שלהם? הם עשו את זה מתוך רצון שלהם ? אם לא היה גיוס חובה, מניין לא היה! אולי כמה מזרחניקעס (סרוגים) משוגעים. לא היה שום דבר. הם לא היו באים בכלל. הם באים כי הכריחו אותם לבוא. אז זה בדיוק כמו מחלק של תנובה . הם עושים את זה לא בשביל לעשות לך טובה, הם עושים את זה כי הכריחו אותם לעשות . גם רופא שבא ולקח כסף. הוא עובד. מה הכרת הטוב יותר מאינסטלטור? מה זה משנה ? רופא שריפא אותך בחינם, בטח, תגיד לו הרבה תודה. אבל רופא שלקח כסף, יפה מאוד. הוא עובד. יש לו עבודה והוא לוקח כסף . גם רופא שהכריחו אותו לרפאות גם לא אומרים לו תודה רבה. אין הבדל בין אחד שלוקח כסף לבין אross 

פניני הגרי"ב שרייבר : " לא צריך להיות הכרת הטוב לחיילים שנלחמים בעזה יותר מלמנקה רחובות ומחלק חלב של תנובה ." " היחס לנפגעים?

 מי אמר שצריך שיהיה יחס? מה הקשר שלך איתם? למה אתה אמור להתייחס אליהם ?" 

" חיילים נעבך (מסכנים) מגייסים אותם. אני לא חושב שיש מישהו שהולך שיעשה את זה ברצון. מגייסים אותם נעבך (מסכנים) ." " אם לא היה גיוס חובה, אף אחד לא היה מגיע! אולי כמה מזרחניקעס (סרוגים) משוגעים. הם באים כי הכריחו אותם לבוא ." " גם אם הצבא היה חרדי והיו הולכים שמה עם שטריימלעך, לא היינו צריכים להתגייס ". " למאי נפקא מינא אם אחד נהרג או 50 ? יותר מתרגשים מזה. אבל זה לא דבר אמיתי. אין בזה שום דבר אמיתי ." " כשנהרגו אלף מאתיים אנשים זה לא נקרא צער הציבור. צער הציבור זה צרה שיש לכל הציבור כולו ביחד ." " באסון מירון. להבדיל. להבדיל. אתה מרגיש שייך כי זה ידידים שלך, כי זה משפחה שלך, כי זה אנשים שלך ." " הכרת הטוב? הגוף ששמו מדינת ישראל שמיותר לדבר מה דעתנו על הגוף הזה. לא "הכרה" ולא "טוב" ולא שום דבר ." דברי ראש הישיבה הגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א בכנס "תבונות" שנערך בישיבת מיר בירושלים שאלה: מה היחס הנכון לצבא ולחיילים בשדה הקרב, האם הם ההשתדלות שלנו ומגיע להם הכרת הטוב? או שאנחנו בוטחים בקב"ה וזה לא קשור אלינו ? הרב: אני רוצה לשאול שאלה: מה היחס הנכון של הכרת הטוב והשתדלות לאלו שאוספים את הזבל כל בוקר? זו אותה שאלה בדיוק . צריך להבין ככה.. הצור תמים.. וישר הוא. הקב"ה לא עביד דינא בלא דינא . ידוע ההסבר.. שהקב"ה לא מעניש אדם אלא אם כן כל מי שיסבול מסביב מגיע לו את הסבל הזה .. כלומר שאם קרה מה שקרה בש"ת, אז לא התכוונו לאותם אלה שנהרגו שמה, אלא לכל מי שזה גרם לו חרדות, ולמי לא? אז התכוונו אליו גם . אז כשאנחנו באים לדון למה זה קרה, זה לא נושא שלנו לדון למה זה קרה לאלו שנהרגו. אנחנו לא עובדים במזכירות של הגיהנום ולא במזכירות של הגן - עדן . זה לא העסק שלנו למה הם נהרגו. הגיע להם או לא הגיע להם. זה לא העסק שלנו .. אנחנו לא אמורים לדון בזה. אנחנו לא אמורים להיות לא מקטרגים עליהם ולא מסנגרים עליהם . מה הם קשורים אלינו? אין שום קשר אלינו ! מה שאלינו קשור זה מה שקרה אצלנו. הקב"ה שלח פה מצב של מלחמה שזה מציק לכולם. ועל זה צריכים לחשוב . היחס לנפגעים. מי אמר שצריך שיהיה יחס? מה הקשר שלך איתם? למה אתה אמור להתייחס אליהם? לא בעד ולא נגד. זה לא משנה אם הם צדיקים או רשעים, מה הם קשורים אליך ? הם קשורים בכך שקרה פה איזה אסון גדול ומתכוונים אילך גם. אז אתה צריך לדון למה מתכוונים אלי. כגודל האסון כך גודל ה - "מתכוונים אליי ". מה איתם? מה הם? מה זה עסק שלי ? שאלה: אולי לראות פה את נקמת השם .. אתה שואל אותי מה אני אוחז (חושב) באמת? זה בשביל מיקרופון .. אבל נקמת השם יכול להיות. זה דבר מאוד נכון. אבל זה לא דווקא קשור למה שקרה שמה, אתה יכול גם לראות בכל מיני דברים אחרים שקורים את נקמת השם . השאלה אם אנחנו אמורים בכלל להתעסק עם זה. זה לא עסק שלנו. אנחנו לא מנהלים את החשבונות של הרבש"ע . נהרגו בשואה 6 מיליון יהודים. מתוכם היו כמויות ענק של חילוניים. מי שיודע איך היה נראה הדור של לפני השואה. אחד מעיר שניים ממשפחה .. אז נתחיל לדון ההוא נהרג והם נהרגו.. אבל נהרגו גם יהודים.. ומה היחס... זה לא העסק שלנו . שאלה מהקהל: אבל הם אחים שלנו ? תשובת הרב: הם ?? השואל: הם אחים שלנו . תשובת הרב: אה ככה ?! אתה מרגיש ככה בתאונת דרכים שמישהו נהרג כאילו אח שלך נהרג? לא. אז למה פה פתאום כן ? כולם אחים שלנו כל מודעה שמופיעה על כל אחד שמת בכל רחבי הארץ זה אחים שלנו . אחד שמת סתם. מזקנה, ממחלה, מתאונת דרכים, מת בלי קשר לערבים . זה אותם אחים שלנו. ושמה אף אחד לא זוכר שזה אחים. אז זה באבע מעיישיסס (סיפורי מעשיות). זה לא אחים ושום דבר לא. זה סתם דמיונות ! שאלה: אם מתהפך אוטובוס זה כן מעניין אותנו . הרב: כשמתהפך אוטובובוס זה מעניין את כולם כי זה אטרקציה, אם היה מתהפך אוטובוס כל יום זה לא היה מענין יותר . אתה שואל מה אדם באמת צריך להרגיש כשהוא שומע שיש תאונת דרכים. אין סיבה שאדם צריך להרגיש יותר רע כשמתהפך אוטובוס מאשר כשרוכב אופנוע נהרג בתאונת דרכים . למאי נפקא מינא אם אחד נהרג או 50 ? יותר מתרגשים מזה. אבל זה לא דבר אמיתי. אין בזה שום דבר אמיתי. זה אותו דבר זה וזה . שאלה: זה הרבה אנשים שנהגו באכזריות .. הרב: אתה מדבר על האכזריות של הישמעלים? או על מה שקרה להם ? האנשים שנהרגים בתאונת דרכים הם נראים אחרי התאונה בדיוק כמו שנראים האנשים שנהגו שמה. אותה אכזריות. רק פה הגלגלים עשו את זה ופה עשה את זה הערבי . אז מה שלך אכפת זה לא ה - אחים אלא כי זה הערבי שעשה נגדך. לא אחים ולא שום דבר . שאלה: לא יכול להיות שהקב"ה מעביר מסר לעם ישראל .. בטח שהקב"ה מעביר מסר. מה השאלה ? השואל ממשיך : ... הרב: אז זה לא קשור אליהם. אתה צריך ללמוד מהסיפור עצמו. זה לא קשור למצב .. היו ויכוחים מטופשים בכל מיני מקומות. כן קדושים לא קדושים. מה זה נפקא מינה ? בשביל מה אתה מבזבז זמן על זה? מישהו ביקש ממך לדון אם הם נכנסים לגן - עדן ? מה זה קשור אילך ? אילך יכול להיות קשור במקסימום לדון שרואים שהקב"ה "גבי דיליה" (מעניש על העוונות). יכול להיות. אבל זה לא קשור אליהם ולא קשור למלחמה .. שאלה: אם יש צרה לציבור אין דין לכל כלל ישראל להשתתף בצער. גם מי שלא נוגע לו? כתוב בתנא דבי אליהו .. הרב : התנא דבי אליהו מדבר בצרה שיש לכל כלל ישראל בין אם זה רעב בין אם זה מלחמה וזה כבר בגמרא שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ושלום עלי נפשי. צריך להשתתף בצער הציבור . צער הציבור זה לא כשנהרגו אלף מאתיים אנשים. זה לא צער יותר מאוטובוס שהתהפך . צער הציבור זה צרה שיש לכל הציבור כולו ביחד. זה לא נקרא צער הציבור . אך שוב, יש פה איזה מסר, ועל זה צריך לחשוב. אבל זה לא הנושא. לא להבין מה הקב"ה התכוון. אתה יודע כמה דברים יש שהקב"ה עשה ואתה לא מבין!? ביניהם המסכת שאתה היום לומד .. למה הנושא הזה חשוב לך יותר מהנושא ההוא? זה לא נושא לדיון. סתם חבל לבזבז זמן על זה . אני מוכן להגיד מה אני אוחז (חושב). אבל זה סתם לבזבז זמן. אין לזה שום משמעות . שאלה: היחס לחטופים. מה צריך להרגיש ? באסון מירון. להבדיל. להבדיל. אתה מרגיש שייך כי זה ידידים שלך, כי זה משפחה שלך, כי זה אנשים שלך . לו יצויר שאלה שנהרגו שמה באסון מירון, היו נהרגים אפילו פחות מזה בתאונת דרכים, אז גם היה אכפת לך. כי אתה באמת מרגיש אליהם אחים. ס'איז דיינע! (זה שלך !) אבל אותם אנשים שנהרגו שמה, אם היו נהרגים בתאונת דרכים, זה לא היה מעניין אותך. אז אל תגיד לי אחים . יכול להיות שיש פה מסר לציבור. כזה דבר קרה. כזה דבר לא טבעי. כזה דבר לא מובן וכולי וכולי. הכול טוב ויפה . האכזריות היא לא לא - מובנת. האכזריות, מי שיודע מה זה ישמעאל, יודע שזה הטבע שלהם. זה דבר פשוט . רק השאלה היא למה הקב"ה עשה שזה ככה יהיה . למה הקב"ה עשה שעד היום זה לא יהיה? זה עובר בשלום! זה לא אכפת לכם. בדרך הטבע כבר מזמן לא היה צריך להיות פה שום דבר . אלא מה? התרגלנו שאנחנו חיים כל הזמן בנסים. אז פעם אחת הקב"ה קיבל "אתה הראת " והכריז "אין עוד מלבדו". הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני הוא בעל הבירה . תעשו מה שאתם רוצים, לא יילך לכם . למה הקב"ה בדיוק עשה את זה היום ולא אתמול ולמה העביר את המסר בצורה כזאת אני לא מתיימר להבין. כמו שאני לא מתיימר להבין איך אני עכשיו מצליח להרים את היד . אם יש איזשהו מסר של חיזוק שאתה רוצה להוציא מזה, אז אדרבה ואדרבה. אבל סתם לעמוד ולהתפלסף הם כן מגיע להם או לא מגיע להם.. אני לא עובד בסנהדרין. אני לא עובד במזכירות של הגיהנום. מה זה קשור אליי ? שאלה: יש עניין של "נושא בעול"? עם החטופים והמשפחות שלהם ? הרב : יש עניין של "נושא בעול" עם כל אלה ששוכבים חולים בבתי החולים? למה חטופים יותר מעניינים אותך יותר מאשר אלו ששוכבים בבתי החולים במחלקות הקשות ? שמה אף אחד לא "נושא בעול"! שלום עלי נפשי. לא קשור אליי. באים לבתי חולים נמצאים שם כמי שכפאו שד מסתובבים ובורחים. פה פתאום נהיה "נושא בעול ". למה מה זה יותר? אני לא אומר שלא צריך להיות. אבל אני שואל למה זה צריך להיות פה יותר משם? אז אנחנו לא בדרגה הזאת של "נושא בעול". אז זה קישקוש ! מאיפה נובע כל ההרגשות האלה. ההרגשות האלה כולם נובעים. לא אחים ולא שום דבר . ההרגשות האלה נובעים מהשאלה הקודמת על היחס הנכון לצבא ולחיילים הכרת הטוב וכולי וכולי שאלה מזעזעת! ומשם נובע כל ההרגשות האלו . צריך לדעת דברים פשוטים. יש אנשים פרטיים. ויש גוף ששמו מדינת ישראל שמיותר לדבר מה דעתנו על הגוף הזה. הגוף הזה לא "הכרה" ולא "טוב" ולא שום דבר . החפץ חיים, היתה איזו פעילה פסיה שרשבסקי שדיברה איתו וסיפרה לו שהם (הציונים) עוזרים ומצילים מהערבים, אז הוא אמר לה שפעם היה יהודי בראדין שהלך ונפל לבור ונפצע והגיע יהודי אחר בריצה והוציא אותו והכניס אותו לביתו וטיפל בו חודשים בביתו עד שהבריא . החפץ חיים פגש אותו ואמר לו אני מתפעל. כזה בעל חסד? מחזיק אדם זר חודשים בבית ומרפא אותו . ענה לו. רבי אל תתפעל. אני חפרתי את הבור. זו הייתה התשובה של החפץ חיים . מה שקשור לגוף כגוף, הם עשו את הבור ! אבל מדברים על חיילים באופן פרטי. חיילים באופן פרטי שהם נעבך (מסכנים) מגייסים אותם. אני לא חושב שיש מישהו שהולך שיעשה את זה ברצון. מגייסים אותם נעבך (מסכנים) . הם עושים את זה והם נלחמים כי זה מה שציוו עליהם . עכשיו צריך לדון האם צריך להרגיש אליהם הכרת הטוב כי למעשה הם נלחמים והם מועילים לי שהם נלחמים. אז אני חוזר לשאלה למה לא צריך להרגיש הכרת הטוב לאלה שאוספים את הזבל ומנקים את הרחובות ? שמה אין לנו שאלה כזאת. למה? זה התפקיד שלך, מה אתה רוצה. אז גם פה זה התפקיד שלך . אלא מה? מאיפה מגיע ההרגשות האלו? כי יש לנו רגשי נחיתות. זו האמת האמיתית. יש לנו רגשי נחיתות שאנחנו מרגישים כאילו הם עושים ואנחנו יושבים פה פרזיטים . זו ההרגשה ולכן מנסים גם מי שרוצים לעשות חיזוק בלימוד אז תמיד טורחים לכתוב במודעות שאנחנו החיילים האמיתיים ואנחנו אלה שנלחמים ופה שדה הקרב . בושה וחרפה! המילים האלה, זה מילים מזעזעות! כי אתה מרגיש שבעצם אתה צריך להילחם וזה לא בסדר מצידך שאתה לא נלחם . אז הנה אני כן נלחם. תאמץ לוחם. תעשה את זה.. בושה וחפרה! אם אתה מרגיש באמת שאתה לא בסדר שאתה לא מתגייס, לך תתגייס ! מה זה להיות לא בסדר? תהיה בסדר ולך תתגייס. למה? עצלן? אלא כי אתה מבין שאתה לא אמור לעשות את זה. אז מה אתה מרגיש נחיתות ? כל ההרגשות האלו כל הסיפורים האלו זה הכל נובע מרגש נחיתות אין בזה שום דבר אחר . מרגישים ולכן צריך ללכת לעזור פה ולעזור שם. מה קרה? מה החסד שנפל עליך? זה בגלל שאתה מרגיש לא טוב. לא בנוח . הרבה בחורים בני גילך או בני גיל הילדים שלך כולם נלחמים שמה. סכנה גדולה. והאמהות שלהם מפחדות והכול נורא ואיום. באמת נורא ואיום . ואתה מרגיש אני לא עושה כלום. לא אני גם עושה אני משרת בחזית. החזית שלי זה ישיבת מיר. אוי לה לאותה בושה ולאותה כלימה. התורה צריכה להיות חזית של המלחמה ? ממה נפשך, אם אתה באמת מרגיש לא נעים עם זה, אז חסר לך בהבנת הבסיס. אז אתה באמת לא יודע. אז אני אשאל אותך למה בחורי ישיבות לא צריכים ללכת לצבא ואין לך תשובה . חוץ מהתשובה המטופשת הזאת שאתה משרת פה. אבל חוץ מזה יש לך תשובה אחרת? אין לך תשובה . והראייה שמגיע מצב כזה ואתה מרגיש דפוק. נו מה . אז התשובה היא לא האם צריך להרגיש "הכרת הטוב" או לא. התשובה היא שצריך להבין למה אנחנו יושבים בבהמ"ד. זה מה שצריכים להבין. ואז כל השאלות האלה נמחקות . אנחנו לא נהיינו פתאום צדיקים שיש לנו "הכרת הטוב". פתאום מצאנו ובוער לנו "הכרת הטוב" ו"אחים" ובני דודים. גורנישט מיט נישט (כלום וכלום) . זה הכל מגיע מנקיפות מצפון למה אנחנו לא עוזרים. אז מי שיש לו נקיפות מצפון בדבר הזה. אז אחד מהשתיים, אם הוא חושב באמת שככה צריך להיות אז שיילך לשאול רב אם הוא צריך ללכת רח"ל .. אבל אם הוא מבין שלא צריך להיות ככה. וברור שלא צריך להיות ככה. אז הוא צריך להבין למה לא צריך להיות ככה . אם הוא לא מבין, שינסה לחשוב. ואם הוא לא מבין, שישאל מישהו שיודע להסביר. זה דברים נורא נורא פשוטים אין פה הרבה מה להסביר . שאלה: רוצים שהרב יסביר .. הרב : להסביר למה לא מתגייסים? זה כלכך.. אין לי אפילו מילים לזה. כלכך אין שאלה. בלי קשר גם אם זה היה צבא דתי וחרדי והיו הולכים שמה עם שטריימלעך . זה בכלל לא הנושא . שאלה: אבל אם לא היה צבא היינו צריכים להתגייס ולעשות צבא ? הרב: אם לא היה צבא, לא היה בעיות . שאלה: אבל צריך השתדלות? אצל דוד המלך היה בעיות .. הרבף אצל דוד המלך היה צבא כי היה לו מדינה שהייתה כשרה על פי דין ווכה היה צריך להיות וממילא היה צריך השתדלות . פה הכול שלא כדין! אם היינו מתנהגים כדין, לא היינו בכלל במצב הזה היום .. שאלה : רבי חיים שמואלביץ כותב בשיחות מוסר על מלחמת יום כיפור שהם מוסרים את נפשם למעננו אז אנחנו חייבים להם.. אז מה הפשט שצריך להרגיש שהם מוסרים את נפשם למעננו ? הרב: חד משמעית, לא! חד משמעית, לא ! למה זה כתוב שם? תרשה לי לדלג על התשובה. חד משמעית, לא! לא ! .. אין סיבה להכיר טובה יותר מאשר מחלק חלב של תנובה . אני יודע את המאמר הזה ואני יודע על איזה רקע הוא נכתב ולמה הוא נכתב. ומי שהיה חי אז יודע בדיוק מה המשמעות של המאמר הזה . אני זוכר שזה נאמר. ונדלג על זה. הוא לא אחז ככה! לא משנה .. שאלה: מחלק של תנובה עושה בשביל עצמו לא עושה זאת מתוך תחושת שליחות לכלל .. הרב: למה הם הולכים להילחם? תענה לי? כי הם החליטו ככה? היה דיון והם החליטו להגן? או שתפסו אותם בכוח ולקחו אותם ? הם עשו את זה מתוך רצון שלהם? הם עשו את זה מתוך רצון שלהם ? אם לא היה גיוס חובה, מניין לא היה! אולי כמה מזרחניקעס (סרוגים) משוגעים. לא היה שום דבר. הם לא היו באים בכלל. הם באים כי הכריחו אותם לבוא. אז זה בדיוק כמו מחלק של תנובה . הם עושים את זה לא בשביל לעשות לך טובה, הם עושים את זה כי הכריחו אותם לעשות . גם רופא שבא ולקח כסף. הוא עובד. מה הכרת הטוב יותר מאינסטלטור? מה זה משנה ? רופא שריפא אותך בחינם, בטח, תגיד לו הרבה תודה. אבל רופא שלקח כסף, יפה מאוד. הוא עובד. יש לו עבודה והוא לוקח כסף . גם רופא שהכריחו אותו לרפאות גם לא אומרים לו תודה רבה. אין הבדל בין אחד שלוקח כסף לבין אחד ש